מטופלים מספרים

לצחי המנטור, המדריך והתומך

רציתי לומר תודה רבה מעומק הלב על הדרך הארוכה והמוצלחת שאתה מלווה אותי. כמו שאפשר לראות,נק' ההתחלה שלי הייתה,איך לומר בזהירות, מאתגרת במיוחד. הגעתי אליך בנקודה בזמן שבה זה היה עכשיו או לעולם לא. לא רציתי ניתוח למרות שאיני שולל שום דרך שתעזור לאנשים שנמצאים במצבי ורוצים לשנות אותו. 

בעזרתך בעזרת ההמלצות החכמות והמקצועיות שלך ובעזרת ההתמדה שלי הצלחתי להגיע בדיוק למה שרציתי והאמת שהשמים הם הגבול. 

בהערכה רבה

מקס א.

ירדתי 50 ק"ג … (בשנה)

העיתונאי, ניר קיפניס החל באפריל 2002 מסע לשינוי הדימוי העצמי ובו כלל טיפול להרזיה במשך 12 חודשים.
את קורותיו בשנה זו העלה על הכתב מדי חודש בעיתון "בליזר". 
לאחר שנה הוא כתב:
"לצחי כנען, הדיאטן והאגדה, שמצא את הדרך לשלב בין קיבתי לליבי ושידע להתאים לי תמיד את התפריט הנכון- קודם כל ברמה הפסיכולוגית ורק אחר כך ברמה הפיסיולוגית. הרבה אנשים שמנים ועניים שמחים היום בגלל ערימות הבגדים הרחבים מדי שסילקתי מהבית לצדקה".

ניר קיפניס, עיתונאי

47 ק"ג פחות… טריאטלון הנשים מס' 15, חוף אכדיה הרצליה

הסיפור שלי מתחיל בערך לפני שנתיים. הצטרפתי לאמא שלי לביקורת אצל הרופא שניתח אותה ועשה לה 'טבעת'. לפני שיצאנו הוא שאל אותי 'נו, למתי לקבוע לך את הניתוח?'.
חייכתי ואמרתי שאני עדיין לא נואשת ושאני אוכל לרזות לבד. בתוכי הבנתי שאם אני כבר גדולה מספיק בשביל הניתוח סימן שהגיע הזמן לעשות משהו. למרות שהאופציה להיכנס לחדר הניתוח נראתה קורצת במיוחד החלטתי לנסות בפעם אחרונה לבד. עליתי על המשקל וחשכו עיניי. 130 ק"ג על 173 סנטימטרים, לא הייתי מודעת למשקל העצום אליו הגעתי. השקילה היתה ביום ששי ומיום ראשון שלאחר מכן התחלתי את דיאטת אטקינס שהכרתי מניסיון העבר שלי.
הדיאטה עבדה מצויין, משבוע לשבוע ירידות משמעותיות במשקל וכמה חודשים אחר כך כבר החלטתי שאני יכולה להתחיל לעשות קצת ספורט (לפני זה פשוט הייתי כבדה מידי). נרשמתי להולמס פלייס בעזריאלי בכוונה ללכת פעמיים שלוש בשבוע וכך עשיתי.
בכל בוקר ראיתי את אנשי הספינינג יוצאים מאימון נוטפים זיעה עם חיוכים גדולים על פניהם וכל הזמן תהיתי אם גם אני יכולה.
בבוקר יום ראשון אחד, נכנסתי לשיעור הספינינג הראשון בחיי. היה מדהים, הצלחתי, אפילו לא היה לי קשה מידי ומאותו היום אני עושה ספינינג 4-5 פעמים בשבוע. אחרי כמה חודשיםהבנתי שאני תקועה על אותו המשקל (ונותר עוד הרבה להוריד) והתברר לי שזה בעיקר בגללשעשיתי המון ספורט ולא אכלתי פחמימות. החלטתי שהגיע הזמן לשינוי ומכל מקום שאליופניתי עלה השם צחי כנען. התקשרתי, קבעתי תור וכבר באותו השבוע הייתי אצלו. עברתילתפריט בריא עם כל אבות המזון והתחלתי להרגיש שהספורט ניהיה קל יותר ובכלל ששיפרתי את אורח החיים בצורה מדהימה.
באחד מסופי השבוע שביליתי בבית הוריי, קראתי את מגזין מנטה ובין היתר היתה כתבה על אלונה פרידמן שקמה בוקר אחד והחליטה שהיא עושה טריאתלון. אני שכבר הייתי מנוסה מאוד בחלק של האופניים החלטתי שגם אני יכולה ובאחת משיחות המסדרון שמעתי על טריאתלון הנשים של הרצליה. למחרת כבר הייתי רשומה למקצה העממי. אמרתי שאני אלך רק בשביל לסיים. אפילו אחרונה.
התחלתי להתאמן בקצב כפול, רכשתי אופניים, נעלי ריצה חדשות, כפפות, קסדה, טייץ לרכיבה, משקפי שמש ומה לא…
בינתיים הירידה במשקל נמשכה כמובן ובשבוע התחרות הייתי 47 ק"ג פחות!!!
בסופו של דבר, סיימתי את התחרות.
במקום 65 במקצה שלי מתוך 120 נשים. ממש לא אחרונה 🙂
החוויה היתה מדהימה, לא האמנתי כמה עוצמתי הכוח הנשי. אין לי ספק שזה היה טריאתלון אחד מיני רבים שאני אעשה בחיי ואני רוצה להודות לכל מי שהיה חלק בתהליך המדהים שעברתי. אני בן אדם חדש בזכות כולכם! (וכן, גם בזכות עצמי!)
תודה למר. אטקינס על הפוש הראשוני, לצחי כנען על אורח החיים הבריא שלימד אותי, לברק גרשון על התמיכה והדחיפה, לצוות טריאתלון הנשים שהעביר אותי חוויה ראשונית מ-ד-ה-י-מ-ה והכי חשוב למשפחה והחברים על שהיו לצידי בכל התהליך הקשה והמייגע שעדיין לא הסתיים ועל שסבלו את כל בלבולי המוח שלי

מירי הרמן

תודה.

על ההבנה.

על היעדר השיפוטיות.

תודה.

על ההבנה.

על היעדר השיפוטיות.

על ההקשבה.

על החיוך השקט שמבין עוד לפני שסיפרתי לך משהו,

על בחירת המילים המדויקת כתשובה לבלגן שלי,

על החיבוק הנכון במילים שבאו בזמן הכי נכון.

על הכיוון וההכוונה,

על הידיעה שאתה נוכח ואפשר לסמוך ולבטוח ולדעת שזה המקום הנכון, לספר לך על כל מה שמשפיע ומוציא מאיזון תזונתי ורגשי והכל באווירה ובצורה חופשית (זה לא מובן מאליו),

על האישור והדחיפה לדבר הנכון,

על השקט.

מעריכה מלא.

מפה הדרך היא רק למעלה, לאיזון ושקט נכון.

תודה על הדרך, על המקצועיות, מקצוענות ואנושיות שבך

אתה האחד ויחיד. באמת.

נ.א

לפני: 86.9 ק"ג
אחרי חצי שנה: 77.2 ק"ג

לרדת במשקל ולהמשיך לחיות
הבנתי שאני צריך לרזות כיוון שגיליתי "פתאום" כמה ק"ג עודפים. לא הייתי שמן אבל בהחלט עליתי במשקל והתחושה כבר הייתה לא נעימה.
הגעתי לצחי בעקבות המלצה של חבר שהוריד 20 ק"ג ואמר לי כי הוא לא ממש מתאמץ. האמת הייתי קצת ספקן אבל היום לאחר חצי שנה בה הורדתי 10 ק"ג אני יכול לומר בוודאות הדרך עובדת.
ומה מיוחד כל כך בדרך של צחי?
המיוחד הוא שאתה לא ב"דיאטה", אתה לא עולה על המשקל 5 פעמים ביום, אתה לא סופר קלוריות בטירוף – אתה פשוט חי את חייך כרגיל עם התאמות שצחי בונה לאופי חייך.
מה שצחי מלמד אותך זה לא לרדת 7 ק"ג בשבוע!! אלא לרדת במישקל לאורך זמן על ידי תזונה נכונה והעיקר לשמור על משקל זה. למדתי המון על תזונה, סוגי אוכל, שומנים ופחממות, וספורט כחלק מן התהליך שהביא לירידת עשרת הק"ג שלי והידע שרכשתי עוזר לי לשמור על המשקל ללא סבל וללא מאמץ מיוחד.
התהליך כולו לווה בתמיכה של צחי, בהרבה סבלנות, בעצות שימושיות, מתכונים נפלאים והרבה רצון טוב.
בקיצור תודה רבה!!


אילן, מנהל שיווק ושירות, בן 33

I work with many dieticians in the care of patients suffering from diabetes

In my capacity as director of one of the Diabetes clinic for Maccabi, I work with many dieticians in the care of patients suffering from diabetes. Excellent dietary consultation is critical in the proper management of our patients. It has been and continues to be a pleasure to work with Tzahi Knaan who I have found to be extremely dedicated to his patients and who brings to his work a very high level of excellence.

Maier Becker M.D

חדוה (לאחר 29 ק"ג)

לצחי
במשך שנה וחצי של הכרות
למדתי להכיר אדם נפלא,
אדם בעל אוזן קשבת
והמון סבלנות.
אדם שמשרה אווירה רגועה ומלאת ביטחון
הנובעת ממקצועיות שליטה וניסיון.

ברצוני להודות לך צחי,
על כל הימים בהם נסכת בי תחושה שיש בי את היכולת להצליח
ידעת למצוא את הכוחות הטמונים בי
ולהוציאם מהכוח אל הפועל.
על התחושה הטובה שהייתה לי
בכל יום שהגעתי לקליניקה למרות הדרך הארוכה
תמיד הגעתי בשמחה כי ידעתי
שמחכים לי פנים מחייכות, נעימות
שיקבלו אותי גם אם קצת נכשלתי…

תודה על הכול

לצחי כנען הגעתי בתחילת תקופת האימונים למרתון השני

המטרה היתה להוריד מעט במשקל ולשמור על תכנית תזונה טובה ומאוזנת, כזאת שתתאים למסגרת האימונים ולמרתון. במרתון הראשון אותו עשיתי ללא הליווי של צחי התזונה היתה מכבידה ולמרות הקילומטראז השבועי הרב באימונים, המשקל עלה. ואכן הפעם ההתנהלות התזונתית היתה אחרת. אחרת פרושו תכנית מדויקת על פי המדדים של חילוף חומרים ושריפת קלוריות במנוחה ובפעילות, אותם צחי אוסף באמצעות מכשור משוכלל ועל פי נסיונו הרב. היתרון הוא התייחסות של צחי לנושא הן כדיאטן קליני ומומחה לתזונת ספורט, הן כטריאתלט ומרתוניסט והן כמאמן. 

התוצאה היתה טובה וללא קושי. התפריט כנראה התאים באופן מדויק לצרכי הגוף ולצרכים המנטליים החשובים לא פחות. השיפור במשקל, באחוזי השומן, בקצב הריצה ובהרגשה היה מהיר. 

והכלים שקיבלתי מצחי ינחו אותי גם להמשך. כולל איך נכון לאכול בזמן מרוץ, לפני, אחרי וכו׳. 

והכי חשוב. הכל תמיד בכיף, עם חיוך, עידוד, טיפים בלי סוף לאימונים ולתזונה, אוזן קשבת לווטסאפ ולכל שאלה. תענוג.  לזה אני קוראת מקצוענות באווירה ספורטיבית שהיא תמיד מקדמת. אשמח להמשיך ולהתייעץ גם בעתיד כחלק משגרת החיים והספורט. שווה!!!

ה.ב.

שוקולד לקליניקה?
השתגעת ?

צחי כנען. אני מעבירה לפני דמויות מוכרות מהסביבה שלי, ומשערת מה תהיה תגובתם אילו היו יודעים מה הבאתי לקליניקה כמחוות פרידה, יתמהו, יסובבו אצבע על הרקה ואפילו אולי ילעגו.

שוקולד לקליניקה? השתגעת ?

"האיש נגד העולם" כך התבטאה אחותי, והיא צודקת, אך לא לגמרי.

התחלתי ללמוד יותר "מה לא עובד" מאשר לנסות שוב ושוב את מה שהעולם אומר "שזה עובד".

וזה לא עובד לא לאכול שוקולד.

לימדת אותי לא רק לרזות ולשמור על המשקל אלא בעיקר לשמור על החירות שלי בתוך עיניין המשקל. והחירות היא לדעת איך לאכול את השוקולד, לא להפסיק לאהוב אותו, לא לדכא את הרצון אליו, לשוט לאכול נכון.

"האיש והעולם" תיקנתי אותה.

להכיר את האתגר שעומד מולי, כיצד להתמודד איתו, בשקט בלי רעש, להחזיק את העולם.

זכיתי לקבל חיים במתנה.

אני אסירת תודה ומלאת הערכה, על יחס אישי מאוד, על קבלה והכלה של העולם האחר בצורה הכי אמפתית שיש ואמון שנתנו לי את היכולת למנף עצמי למקומות חדשים לגמרי.

ש.ע.

הדרך ארוכה אבל אופטימית

לכתוב, לכתוב , תכתבי ביקשת
(מתנה מביאים את ברכה)
כבר אמרתי שאתה מלווה את חיינו
שהשינויים הם איטיים והם הגיעו.
עדיין לא רזים 
אבל פעילים , אופטימיים .
פחות טלוויזיה יותר אקטיבציה.
להיות יצירתיים עם הזמן הפנוי שלנו .
מיקה, אל תתמקמי על הספה
אל תשקעי במרה שחורה
נסי להבין למה את מתנהגת כך .
מה שברור לי 
שאתה שם למרות הדרך הארוכה 
למרות האכזבות בדרך 
הידיעה שאתה איתי מחזקת אותי 
ומשאירה אותי בשביל. 
למרות הסטיות אתה רץ ומוביל את הדרך .
מקווה שנמשיך את הדרך 
היא עדיין ארוכה.
מקווה שלא תתייאש 
כי אני לפעמים נורא מיואשת.
מיואשת מעצמי , מחוסר המשמעת
מהקלות שבה הסטייה מתרחשת.
צחי,
הנה שוב פתחת דלת 
מאחלים לך המון ברכה והצלחה במרפאה החדשה
המשך גילוי, יצירתיות והתפתחות
שתמשיך להוביל ולמגנט

מיקה מאי 2018